לפנק, לפנק, לפנק…
פינוק – לכאורה מילה קטנה וחמודה, כל מיני פעולות קטנות שאנחנו עושים עבור הילדים שלנו, לפעמים כדי להביע אהבה, ולפעמים, בואו נודה, כי זה יותר נוח לנו לעשות את הדברים מאשר להסביר/ללמד/לתרגל וכו'.
אז קודם כל הגדרה:
פינוק – כל מה שאני עושה עבור האחר שהוא יכול לעשות בעצמו (ואני לא מדברת על משהו חד פעמי כמו להגיש לילד המתבגר שלי צלחת פירות לסלון, למרות שהוא כבר יכול לקחת לבד).
הכוונה היא לפעולות יומיומיות כמו: לשרוך שרוכים על בסיס קבוע לילד שיכול לעשות זאת לבד אבל לאט, להתלבש, להתפשט, להתקלח, לאסוף צעצועים, להסיע ילד גדול שכבר יכול לסוע באופניים או ללכת ברגל… דברים שבשגרה.
אז מה כל כך רע בזה אתם שואלים?
כאשר אני מעבירה הדרכות הורים, ברור לכולם שהורים עושים את זה מהכוונות הכי טובות שיש, (לפעמים זה גם באמת יותר קל לעשות במקומם) נדמה לנו שאנחנו עוזרים לילדים שלנו, אבל למעשה אנחנו מקלקלים!!! (שימו לב לתרגום האנגלי של המילה: פינוק=Spoiled) המסר הסמוי שעובר בפינוק הוא: "אתה לא מספיק טוב/מהיר/בעל ניסיון/מצליח כדי לעשות את הדברים האלה בעצמך, לכן אני עושה אותם בשבילך"
הורות זה תפקיד, אני מרשה לעצמי להניח שמטרת העל של כולנו היא לגדל ילדים אחראיים, עצמאיים ובעלי תחושת ערך עצמי טובה.
פינוק על בסיס קבוע ישיג את המטרה ההפוכה!
אורלי פירסון – הדרכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים