לפני כחודש פנתה אלי אמא ושאלה אותי: " איך אני מפסיקה לצעוק בבית? אני יודעת שזה לא מקדם, אני יודעת שזה פוגע, אח"כ אני מרגישה נורא, ובכל זאת לא מצליחה לעצור את עצמי, כשזה קורה אני מרגישה שאני מוצפת, וזה פשוט גדול עלי"
יש לנו תגובות או התנהגויות שטבועים בנו עמוק, הרגלים שהם פעולות אוטמטיות במוח שלנו, אנחנו בעצם פועלים בלי לחשוב יותר מידי. ההרגלים הללו באים לידי ביטוי במוח שלנו בצורת קשרים סינפסיים, יש לנו הרבה מאוד קשרים כאלה במוח. זה יכול להיות התנהגות דחיינית, בזבזנות, בהייה ממושכת במסך. גם תגובות רגשיות הן סוג של הרגל, סוג של קשר סינפסי במוח שלנו.
ככל שנתנהג בצורה מסויימת יותר ויותר, הקשר הסינפסי יהיה גדול יותר וחזק.
קשה מאוד לפרק קשרים קיימים, קשה עוד יותר לפרק קשרים סינפסיים הקשורים לרגשות, אבל זה בהחלט אפשרי! (לצורך העניין קל יותר ליצור קשרים חדשים במוח, שזה גם חלק מהפיתרון)
חשוב לציין שהמוח שלנו אוהב הרגלים, הם מייצרים יציבות וחוסכים משאבים קוגנטיביים. כאשר עושים פעולות מתוך מצב של "טייס אוטומטי" המוח שלנו "מתפנה" להתרכז בדברים החשובים, מה שמקצר לנו תהליכים וגורם למוח שלנו להיות איבר יעיל וחסכוני.
רק כאשר נרגיש שהרגל מסויים מעכב אותנו כדאי ללמד את המוח שלנו לשנותו.
אז מה עושים? איך מבטלים קשרים סינפסיים כאלה במוח, איך אפשר באמת לשנות הרגלים?
עשיתי את התרגיל הזה עם אותה אמא, ואלו השלבים:
1. מודעות – זיהוי הטייס האוטומטי, זיהוי ההתנהגות: "אני צועקת על הילדים בערב כאשר הם לא מתארגנים בזמן וכאשר אני עייפה"
2. יצירת רשימה של רווחים ומחירים של ההרגל – מחיר: אוירה לא נעימה בבית, רגשות אשמה שבאים אח"כ, תחושת עייפות כללית עבורי, ילדים שנעלבים ממני. רווח: הילדים מתארגנים מהר יותר כשאני צועקת, פורקן של הרגשות המציפים אותי.
3. החלטה על פעולה שאעשה כשמתקרבים לסיטואציה.
כשמגיע הערב אותה אמא אימנה את עצמה לנשום נשימות עמוקות תוך כדי התארגנות הערב ולשיר בקול רם, זה השאיר אותה בפוקוס, ופחות הפעיל את הטייס האוטומטי.
ההצלחה היא לא מידית, כדי לשנות הרגל זה כמו טנגו, שני צעדים קדימה אחד אחורה. עם נחישות, התמדה ואמונה הכל אפשרי!
בתהליכי NLP קצרים וממוקדים ניתן לעשות שינויים משמעותיים ולשנות את התוצאות בחיים שלנו.
אותה אמא סיפרה לי שהיא כבר לא צועקת, היא אימנה את עצמה לדבר עם הילדים גם כשהמציאות לא ממש השתנתה, גם כשהם לא מתקתקים עניינים בערב. בשלב מאוחר יותר היא שיתפה אותי שכאשר היא הפסיקה לצעוק הילדים שיתפו יותר פעולה בבית, כשהיא היתה יותר נינוחה לילדים היה יותר נעים. זה לא קסם – זו פשוט עבודה.
המאמר לא מחליף הדרכה, אשמח לסייע ולהנגיש מידע נוסף.
ההדרכות שלי מיועדות למי שיש לו רצון ומוטיבציה ליישם שינוי שיקדם את חיי המשפחה שלו כך שיהיו מלאים ונינוחים יותר.
מוזמנים להתקשר ואשמח לעזור 🙂
אורלי פירסוון – מדריכת הורים ומנחת NLP
052-5550445